בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על המטבע הדיגיטלי ונראה כי לא משנה איזה מדור נקרא בעיתון או איזה אתר אינטרנט נפתח נתקל בכתבה על ביטקוין. המטבע המבוזר הזה הפך לשם גנרי לכלל המטבעות הדיגיטליים, אשר כיום כבר קיימים למעלה מ- 1500 סוגי מטבעות ובכל יום מצטרפים שחקנים חדשים לשוק, חלקם רציניים יותר וחלקם לשם השעשוע בלבד.
רובנו, פחות או יותר כבר שמעו על המטבע ובקצרה אציין כי מדובר בסוג של כסף דיגיטלי, בלתי מפוקח המונפק ונשלט לכאורה על ידי מפתחיו, אך כיום מושפע רבות על ידי קהילה אינטרנטית של "כורים" ועל ידי אלגוריתם הקובע את ההיצע. הביטקוין אשר מזוהה ביותר עם רעיון המטבע המבוזר מבוסס על פרוטוקול קוד פתוח.
הבעייתיות הגדולה של המטבע הוא המסתורין האופף אותו בכל מה שקשור לרגולטור.
החל משנת 2014 אנו עדים להתראות רבות אודות השימוש במטבע הדיגיטאלי. האומנם רעיון המטבע הנו לפעול בשוק חופשי ללא קשר לרגולטור, אך המציאות מחייבת אסדרה חקיקתית לנושא.
נכון להיום, הרגולטור מתייחס למטבע כאל ערוץ השקעה פיננסי מסוכן ויוצא באזהרות לציבור כלל המשקיעים. כל גופי הרגולציה בארה"ב, המערכת הבנקאית באירופה כולה יצאו באזהרה לעניין המטבע וקיימות מדינות רבות בהן נאסר באופן מוחלט על הפעילות במטבע בשל ייחוסו לפעולות בעלות אופי פלילי. יתרה מכך, המסתורין סביב זהות הבעלות והביסוס על פלטפורמות אינטרנטיות שלאו דווקא מאובטחות כיאות, מגבירות את החשש לגניבת כספים מלקוחות החברות.
כך למשל , בקשת פשיטת הרגל שהוגשה על חברת Mt Gox ב- 2014 בטוענה כי האקרים פרצו למחשביהם והביאו לגניבה של מאות מיליוני דולרים בביטקוין. עד היום יש כאלה חושבים כי מדובר בהונאה מצד בעלי החברה שגזלו את כספי הלקוחות
גם בישראל אנו עדים לאזהרה שהוציאה הרשות לניירות ערך עוד ב- 2014 בתקופה בה געש העניין התקשורתי סביב עולם הפורקס, ובמערכת הבנקאית קיים חשש עצום מפני הלבנת הון, העלמות מס, ופעילות המתקשרת עם פעילות עבריינית.
כיום העוסקים במטבעות הדיגיטליים נתקלים בסירוב מטעם הבנק לכבד עסקאות, העברות כספים ואפילו קבלה של כספים. קיים קונפליקט אינהרנטי בבנק בין חוק הלבנת ההון והחובות החלים על הבנק מכוחו, בהתאם להוראת 411 להוראות בנק ישראל, לבין חובת הבנק בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות לפתוח חשבון בנק לכל אדם.
תפקידו של הבנק
הבנקים בישראל הנם שומרי הסף של המדינה וקיימת עליהם החובה לנטרל פעילות שאינה חוקית שמקורה בהעלמות מס, מימון טרור והלבנות הון. אציין כי חוק הלבנת ההון עת חוקק בשנות ה- 2000 נועד לשם מידור פעולות מימון מסוג טרור, זנות וסמים בלבד. עם השנים עבר החוק תהליך אבולוציוני והבנק ללא אסדרה אחידה החל לאכוף את החוק על כל עניין המעורר לדעתם חשד במקור הכסף.
בעקבות קריסת שוק הפורקס בישראל וריבוי התביעות בתחום שחשפו מעשי מרמה, לצד עידוד משקיעים לעסקאות מפוקפקות, נראה כי קיימת היום זהירות יתרה. נכון להיום, הביטקויין ושאר המטבעות הקריפטוגרפים מסווגים כאפיק פיננסי בעל סיכון גבוה למימון פעילות עבריינית, הלבנת הון והעלמות מס ולפיכך הבנקים חוסמים כל פעילות מסוג כזה, ומבקשים צרור מסמכים מאומתים על ידי רואי חשבון ועורכי דין לאימות תוכנם. יתרה מכך, גם מידת האחריות על עורכי הדין התרחבה וקיימת להם חובת דיווח רחבה על לקוחותיהם העוסקים בין היתר בתחומים מסוג זה. גבולות חיסיון עורך דין לקוח או סודיות בנק-לקוח טושטשו וקיימת היום דרישה רחבה מצד המחוקק לגילוי וחשיפה. החל מ- 2018 ניתנה הוראה של בנק ישראל כי כל העברה כספית ממקור זר בחו"ל מחייבת דיווח מלא אודות פרטי המעביר, מהות העסקה , סוג המטבע המועבר וכיו"ב.
בנסיבות מסוימות ובהתאם לדרישות הרגולציה הבנק רשאי, ואף מחויב, למנוע העברת כספים שמקורם במכירת ביטקוין. הבנקים מקבלים בנושא רוח גבית משמעותית מבנק ישראל (המפקח על הבנקים) אשר פרסם אזהרה בקשר לביטקוין עוד בדצמבר 2014 שהדגישה את הסיכונים הטמונים בשימוש במטבע. אם לא דיי בכך, ביוני 2017 יצא מידי בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין, אשר נכון להיום היחיד העוסק בתחום, כי בנק רשאי ואף מצופה ממנו לעשות כן לסרב לגוף (יחיד או חברה) לנהל חשבון שעיקר פעילותו בתחום הביטקוין.
בפסק הדין נקבע כי מידת התערבותו של הבנק במקרים של העברות כספים שמקורם בפעילות בקריפטו צריכה להיות מוגברת. יחד עם זאת חוסר אסדרת הנושא על ידי הרגולטור יוצרת חוסר בהירות ואחידות בין הבנקים השונים עד לרמת שוני אף מסניף לסניף ומפקיד לפקיד. כיום מי שמעוניין לעסוק במטבע הביטקויין כדרך קבע כמקור הכנסה או עיסוק עיקרי מומלץ לו להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום וכן עם רואה חשבון בכדי לדעת מהן חובות הדיווח החלות עליו ולפעול בשקיפות מלאה הן מול המערכת הבנקאית והן מול רשויות המס.
בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויי חקיקה אשר חלקם ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים המתייחסים למטבע המבוזר, אם כי עדיין אין התייחסות ספציפית, ורשויות המס נכון לימים אלה הגדירו אותו כנכס המחויב במס. בהתאם לעמדה זו יהיו מצבים מסוימים בהם יוענק פטור ממס, אולם כל מקרה נבחן לגופו אם מדובר בעיסוק עיקרי של המחזיק שאז ימוסה במס שולי כקבוע בפקודת המיסים או בהשקעה חד פעמית- במצב זה הדבר דומה להשקעות בשוק המניות ואז ימוסה במס רווח הון.
עשה ואל תעשה
1. תיעוד, תיעוד, תיעוד. נכון, המטבע המבוזר מבוסס על רעיון של חוסר התיעוד לעניין זהות מבצע הפעולה ובכך יש סתירה מסוימת, אבל ככל והחלטת לעסוק בתחום המטבע הדיגיטאלי חשוב לעצמך שתיצור תיעוד ורישום של כל פעולה ועסקה, העברות בנקאיות, פעילות באשראי וכל דבר הקשור לעסקה בביטקויין ודומיו. מטרת התיעוד הנה להגן על העוסק בתחום אל מול הרגולטור.
2. שקיפות– חשוב שמול המערכת הבנקאית ורשויות המס תפעל בשקיפות מלאה. גילוי מידע מרצון יאפשר לך להגן על עצמך. פרט שחשוב לדעת ההגנה מפני הרשאה עצמית חלה רק על גילוי מרצון לעבירות מס במקור בכל היבט משפטי אחר יכולות הרשויות לחקור ואף להגיש כתב אישום, לפיכך בכל ספק קטן מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע.
3. ככל ואתם נכנסים לאפיק השקעה זה, חשוב לדעת מה ההשלכות המיסויות לצד השלכות משפטיות אחרות. חשוב לדעת כי במקרה של חשד זעיר ביותר להפרה בהתאם לחוק הלבנת ההון לרשויות קיימת זכות החילוט, כלומר כל חשבונות הבנק שלך מוקפאים במידית ופעילותך העסקית והפיננסית נעצרים לאלתר. בעניין זה חשוב לציין כי מדובר בכלל חשבונות הבנק ולא רק בחשבון הבנק שאפיין את הפעילות העסקית. נטל ההוכחה במצב כזה מוטל על בעל החשבון להוכיח כי פעילותו לגיטימית מבחינה חוקית ואין בה אופי עברייני.
המאמר נכתב ע"י עו"ד אלדר פרץ עוסק במשפט פיננסי ובמסחר דיגיטלי, בעלים של המשרד אלדר פרץ ושות'
האמור במאמר זה ובאתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד ובכל מקרה יש להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בתחום.
עו"ד אלדר פרץ בעל משרד עורכי דין אלדר פרץ ושות' העוסק בתביעות פיננסיות. 058-5006444