כלכליסט

בשיתוף משפטיפ – עו"ד אלדר פרץ

סביר שאף אחד מאיתנו לא זוכר את היום הראשון בו ישב מול הפקיד/ה ופתח את חשבון בנק שלו. בנק, אם תהיתם, דווקא זוכר היטב פגישה זו ולא זאת בלבד, הוא אף מחזיק תיעוד שלה. 

הפקיד/ה החביבים היושבים מולנו בפגישה הראשונה, ממלאים שאלון עבור הבנק, אודותינו, מבלי שאנו מודעים לכך כלל. השאלון כולל שאלות כגון: מהי מידת שיתוף הפעולה של הלקוח? האם הוא משדר אמינות? האם הלקוח עונה על השאלות בהססנות ועוד שאלות נוספות דוגמת אלו.

כאשר אנו מתנהלים באופן שוטף מול הבנק, מפקידים משכורות, מנהלים תיקי השקעות, נוטלים הלוואות, אנו בטוחים כי להתנהלות שוטפת זו יש השפעה חיובית או שלילית על הדרך שבה בנק שלנו מתייחס אלינו. כך למשל, כאשר אנו פונים לבנק בבקשה לקבל הלוואה, לכאורה, אם אנו לקוחות טובים שעומדים בכל התשלומים ללא צ'קים חוזרים ובעלי הכנסה טובה ויציבה, לא אמורה להיות לנו בעיה. מה שאיננו יודעים הוא שאותו שאלון שמילא/ה עלינו הפקיד/ה בנק באותה הפגישה הראשונה, עלול להיות לנו לרועץ לכל אורך ניהול החשבון, ולהשפיע על האופן שבו הבנק יקבל החלטות לגבינו. בנק יכול להחליט על סמך אותו שאלון אם לאשר הלוואה ובאיזה גובה לקבוע את הריבית להלוואה. בנק יכול להחליט אם להגדיל את מסגרת האשראי שלנו ולא חסרות דוגמאות נוספות להתנהלות שוטפת מול הבנק.

הרושם הראשוני הוא שיקבע איך יתייחסו אליך בבנק

חשוב להבין, הפגישה הראשונה שלנו עם הבנק קובעת מבחינתנו את האופן שבו בנק "מסמן" אותנו, אם אנו לקוחות טובים או בעייתיים וזאת מבלי שנדע זאת ומבלי שהכיר אותנו כלל. הרי כיצד ניתן לשפוט אדם על סמך פגישה ראשונה בלבד?