מהי הונאת פונזי?
הונאת פונזי הנה הונאה בת כמעט 100 שנים שעדיין מצליחה להיות רלוונטית גם בימינו. דווקא בגלל הקדמה היא אף הפכה קשה יותר לזיהוי ואפקטיבית יותר עבור יוזם של אותה הונאה.
להונאת פונזי המקורית אחראי אדם בשם צ'ארלס פונזי. פונזי היה מהגר איטלקי שהגיע לארה"ב בלי כלום. את תחילת דרכו בעולם הפיננסי עשה בקנדה בתור עוזר כספר בבנק. הבנק בו עבד הבטיח ריבית כפולה ממה שהיה נהוג בשוק באותם הימים על הפיקדונות של לקוחותיו, זאת בכדי למשוך לקוחות חדשים ולהגדיל את מספר הלקוחות. בשלב מסוים, עקב הפסדים של הבנק, הבטחה זו מומשה על-ידי מתן כספים ללקוחות שלא מתוך רווחי הבנק כי אם מתוך כספי הלקוחות החדשים. כך נחשף פונזי לראשונה לשיטת עבודה קלוקלת זו. מיותר לציין כי בסופו של יום בעלי הבנק ברחו עם חלק מכספי הלקוחות והבנק קרס.
פונזי חזר לארה"ב וניסה שוב את מזלו על-ידי הצעה של מכירת שטחי פרסום במדריך פרסומי אותו יזם. רעיון זה אמנם לא צלח אך בעקבותיו נולדה הונאת פונזי הגדולה המוכרת לכולנו כיום. פונזי קיבל תשובה בדואר מחברה ספרדית ובתוך המעטפה עם המכתב נשלח גם שובר לתשלום בדואר עבור מכתב בחזרה. פונזי החליט לבדוק את עניין השובר, דבר שהיה חדש עבורו, והתברר לו שהשובר נרכש במחיר הבולים במדינה ממנה שלחו את המכתב וניתן היה בעדו לרכוש בולים בארה"ב, אשר ערכם גבוה מערך השובר עצמו, )זאת בשל פערי המחירים בין המדינות(. מדובר היה בעצם בעסקת ארביטראז' שהיא קניית סחורה בשוק אחד שבו מחירה נמוך, ומכירתה בשוק אחר בו מחירה גבוה וכך לגרוף רווח מהפער בין השווקים. חשוב לציין כי פעולה זו הינה חוקית.
פונזי הבין שעלה על שיטה לעשיית רווח מהיר, אך על מנת להגדיל את הרווח היה עליו לגייס כספים לטובת אותן עסקאות. לשם כך, הקים פונזי חברת השקעות ומשך משקיעים על-ידי הבטחה של 50% רווח על ההשקעה בתוך 45 יום. לאחר תקופה מסוימת התברר כי העסקאות של פונזי היו בכלל בהפסד, ולמעשה בשלב מסוים הוא כבר לא רכש שוברי בולים ובעצם לא הייתה כל סחורה במהות אותן השקעות, כי אם רק כסף שעבר ידיים. הונאה המשיכה להתקיים כל עוד נכנס כסף חדש, כך פונזי הצליח להמשיך ולהעמיד פנים שהשקעותיו רווחיות.
בסיסה של הונאת פונזי נעוץ ביכולת למשוך "לקוחות" חדשים כל הזמן, תוך הבטחה לתשואה גבוהה במיוחד, כאשר אותה "תשואה", משולמת בעצם מתוך כספם של הלקוחות. במקרה הטוב המשקיע מקבל חזרה את הקרן אותה השקיע, אך במקרה הפחות טוב, שהוא גם הנפוץ, הוא מאבד את כל הכסף.
עד כה היו מספר הונאות פונזי גדולות כקטנות כאשר המוכרת שבהן היא פרשת מיידוף, שהתרחשה בארה"ב ואילו במחוזותינו התוודענו לפרשת מוני פנאן.
להונאת פונזי המקורית אחראי אדם בשם צ'ארלס פונזי. פונזי היה מהגר איטלקי שהגיע לארה"ב בלי כלום. את תחילת דרכו בעולם הפיננסי עשה בקנדה בתור עוזר כספר בבנק. הבנק בו עבד הבטיח ריבית כפולה ממה שהיה נהוג בשוק באותם הימים על הפיקדונות של לקוחותיו, זאת בכדי למשוך לקוחות חדשים ולהגדיל את מספר הלקוחות. בשלב מסוים, עקב הפסדים של הבנק, הבטחה זו מומשה על-ידי מתן כספים ללקוחות שלא מתוך רווחי הבנק כי אם מתוך כספי הלקוחות החדשים. כך נחשף פונזי לראשונה לשיטת עבודה קלוקלת זו. מיותר לציין כי בסופו של יום בעלי הבנק ברחו עם חלק מכספי הלקוחות והבנק קרס.
פונזי חזר לארה"ב וניסה שוב את מזלו על-ידי הצעה של מכירת שטחי פרסום במדריך פרסומי אותו יזם. רעיון זה אמנם לא צלח אך בעקבותיו נולדה הונאת פונזי הגדולה המוכרת לכולנו כיום. פונזי קיבל תשובה בדואר מחברה ספרדית ובתוך המעטפה עם המכתב נשלח גם שובר לתשלום בדואר עבור מכתב בחזרה. פונזי החליט לבדוק את עניין השובר, דבר שהיה חדש עבורו, והתברר לו שהשובר נרכש במחיר הבולים במדינה ממנה שלחו את המכתב וניתן היה בעדו לרכוש בולים בארה"ב, אשר ערכם גבוה מערך השובר עצמו, )זאת בשל פערי המחירים בין המדינות(. מדובר היה בעצם בעסקת ארביטראז' שהיא קניית סחורה בשוק אחד שבו מחירה נמוך, ומכירתה בשוק אחר בו מחירה גבוה וכך לגרוף רווח מהפער בין השווקים. חשוב לציין כי פעולה זו הינה חוקית.
פונזי הבין שעלה על שיטה לעשיית רווח מהיר, אך על מנת להגדיל את הרווח היה עליו לגייס כספים לטובת אותן עסקאות. לשם כך, הקים פונזי חברת השקעות ומשך משקיעים על-ידי הבטחה של 50% רווח על ההשקעה בתוך 45 יום. לאחר תקופה מסוימת התברר כי העסקאות של פונזי היו בכלל בהפסד, ולמעשה בשלב מסוים הוא כבר לא רכש שוברי בולים ובעצם לא הייתה כל סחורה במהות אותן השקעות, כי אם רק כסף שעבר ידיים. הונאה המשיכה להתקיים כל עוד נכנס כסף חדש, כך פונזי הצליח להמשיך ולהעמיד פנים שהשקעותיו רווחיות.
בסיסה של הונאת פונזי נעוץ ביכולת למשוך "לקוחות" חדשים כל הזמן, תוך הבטחה לתשואה גבוהה במיוחד, כאשר אותה "תשואה", משולמת בעצם מתוך כספם של הלקוחות. במקרה הטוב המשקיע מקבל חזרה את הקרן אותה השקיע, אך במקרה הפחות טוב, שהוא גם הנפוץ, הוא מאבד את כל הכסף.
עד כה היו מספר הונאות פונזי גדולות כקטנות כאשר המוכרת שבהן היא פרשת מיידוף, שהתרחשה בארה"ב ואילו במחוזותינו התוודענו לפרשת מוני פנאן.
כיצד נדע האם נפלנו קורבן להונאת פונזי?
יש לבדוק האם ישנה סחורה אשר בפועל אנו קונים ומוכרים? או שמא מדובר רק במספרים שאינם מייצגים סחורה אמיתית.
- כדאי לנסות, לפחות פעם אחת, למשוך את כספיכם כולל הרווחים. במידה והכל תקין לא אמורה להיות בעיה והכסף יועבר תוך יום-יומיים. במידה ומדובר בהונאה, נציגי החברה ינסו לשכנע אתכם שלא לשחרר את הכסף, זאת על מנת למשוך זמן או כדי לארגן את הכסף או כי בפועל, אין לחברה את הכסף כלל.
- האם קיבלתם לידיכם הסכם עם החברה, או שמא טענו ששלחו אותו בדואר/sms/דוא"ל וכו' ובפועל מעולם לא ראיתם את ההסכם במו עיניכם.
- מה התדירות שבה אתם מקבלים טלפון מהחברה על איזו השקעה מדהימה? אם מדובר בלפחות שתיים שלוש שיחות ביום, הדבר יכול להדליק נורה אדומה בנוגע להתנהלות החברה.
לסיכום, שימו לב לנקודות אלו ודעו כי גם אם נפלתם קורבן להונאת פונזי, יש מה לעשות וניתן אולי להציל חלק מההשקעה שלכם, אם תדעו כיצד לפעול.
*אין באמור לעיל להוות משום ייעוץ ו/או המלצה. המאמר הוא לידיעה בלבד
*אין באמור לעיל להוות משום ייעוץ ו/או המלצה. המאמר הוא לידיעה בלבד
עו"ד אלדר פרץ בעל משרד עורכי דין אלדר פרץ ושות' העוסק בתביעות פיננסיות. 058-5006444