עיתון גלובס

כיצד נזהה הונאת פונזי ונמנע מלהפוך לקורבנות שלה

הונאת פונזי

הונאת פונזי היא בת כמעט 100 שנה ועדיין מצליחה להפיל בפח רבים ■ דווקא בגלל הקידמה הטכנולוגית היא הפכה קשה יותר לזיהוי וקלה לתפעול עבור הנוכל

עו"ד אלדר פרץ
 
*** הכתבה בשיתוף משפטיפ
 
הונאת פונזי (ב-פ דגושה) המקורית היה אחראי אדם בשם צ'ארלס פונזי, מהגר איטלקי שהגיע לארה"ב בלי כלום. את תחילת דרכו בעולם הפיננסי הוא עשה בקנדה בתור עוזר כספר בבנק. הבנק בו עבד הבטיח ריבית כפולה ממה שהיה נהוג בשוק באותם הימים על הפיקדונות של לקוחותיו, זאת בכדי למשוך לקוחות חדשים. בשלב מסוים, עקב הפסדים של הבנק, הבטחה זו מומשה על-ידי מתן כספים ללקוחות שלא מתוך רווחי הבנק, כי אם מתוך כספי הלקוחות החדשים שגויסו. כך נחשף פונזי לראשונה לשיטת עבודה קלוקלת זו. מיותר לציין כי בסופו של יום בעלי הבנק ברחו עם חלק מכספי הלקוחות, והבנק קרס.
 

פונזי ניסה שוב את מזלו בארה"ב על-ידי הצעה של מכירת שטחי פרסום במדריך פרסומי אותו יזם. רעיון זה אמנם לא צלח, אך בעקבותיו נולדה הונאת פונזי הגדולה המוכרת לכולנו כיום. פונזי קיבל תשובה בדואר מחברה ספרדית, ובתוך המעטפה עם המכתב נשלח גם שובר לתשלום בדואר עבור מכתב בחזרה. פונזי החליט לבדוק את עניין השובר, שהיה חדש עבורו, והתברר לו כי השובר נרכש במחיר הבולים במדינה ממנה שלחו את המכתב, וניתן היה לרכוש בעדו בולים בארה"ב, אשר ערכם גבוה מערך השובר עצמו (זאת בשל פערי המחירים בין המדינות). מדובר היה בעצם בעסקת ארביטראז'- קניית סחורה בשוק אחד שבו מחירה נמוך, ומכירתה בשוק אחר בו מחירה גבוה וכך לגרוף רווח מהפער בין השווקים. חשוב לציין כי פעולה זו היא חוקית.

פונזי הבין שעלה על שיטה לעשיית רווח מהיר, אך על-מנת להגדיל אותו היה עליו לגייס כספים לטובת אותן עסקאות. לשם כך הקים פונזי חברת השקעות ומשך משקיעים על-ידי הבטחה של 50% רווח על ההשקעה בתוך 45 יום.

לאחר תקופה מסוימת התברר כי העסקאות של פונזי היו בכלל בהפסד, ולמעשה בשלב מסוים הוא כבר לא רכש שוברי בולים, ובעצם לא הייתה כל סחורה במהות אותן השקעות, אלא רק כסף שעבר ידיים. ההונאה המשיכה להתקיים כל עוד נכנס כסף חדש, כך פונזי הצליח להמשיך ולהעמיד פנים שהשקעותיו רווחיות.

בסיסה של הונאת פונזי נעוץ ביכולת למשוך לקוחות חדשים כל הזמן, תוך הבטחה לתשואה גבוהה במיוחד, כאשר אותה תשואה משולמת בעצם מתוך כספם של הלקוחות. במקרה הטוב המשקיע מקבל חזרה את הקרן אותה השקיע – אך במקרה הפחות טוב, שהוא גם הנפוץ, הוא מאבד את כל הכסף.

כיצד נדע אם נפלנו קורבן להונאת פונזי ? 

* יש לבדוק האם ישנה סחורה אשר בפועל אנו קונים ומוכרים – או שמא מדובר רק במספרים שאינם מייצגים סחורה אמיתית.

* כדאי לנסות, לפחות פעם אחת, למשוך את כספיכם כולל הרווחים. אם הכול תקין, לא אמורה להיות בעיה, והכסף יועבר תוך יום-יומיים. אם מדובר בהונאה, נציגי החברה ינסו לשכנע אתכם שלא לשחרר את הכסף, זאת על-מנת למשוך זמן או כדי לארגן את הכסף או כי בפועל אין לחברה את הכסף כלל.

* האם קיבלתם לידיכם הסכם עם החברה, או שמא טענו ששלחו אותו בדואר/SMS/ דוא"ל וכו', ובפועל מעולם לא ראיתם את ההסכם במו-עיניכם? 

* מה התדירות שבה אתם מקבלים טלפון מהחברה אודות השקעה מדהימה? אם מדובר בלפחות 2-3 שיחות ביום, הדבר יכול להדליק נורה אדומה בנוגע להתנהלות החברה.

לסיכום, שימו לב לנקודות אלה וזכרו כי גם אם הפכתם לקורבן של הונאת פונזי, יש מה לעשות, וניתן אולי להציל חלק מההשקעה שלכם, אם תדעו כיצד לפעול.

עורך דין אלדר פרץ , משרד עורכי דין אלדר פרץ ושות' , מסחר בפורקס , הבנק , שטר חוב , ערבות , השקעה בפורקס , תביעה מהבנק , ניירות ערך , חשבון בנק , הוצאה לפועל , קורבן לפורקס , בנק , מסחר הפורקס , מייצגים משקיעים , הונאה , זירת המסחר , שוק הפורקס , בורסת היהלומים , חוב , השקעות , חברות פורקס , השקעת פורקס , פשיטת רגל , מסחר בשוק הפורקס , חברת פורקס , הונאת פונזי , קורה בכנרת , בית משפט , ערוץ 10 , הערוץ הראשון
עורך דין אלדר פרץ

 

עו"ד אלדר פרץ בעל משרד עורכי דין אלדר פרץ ושות' העוסק בתביעות פיננסיות. 08-9583444